ארכיון חודשי: דצמבר 2016

משך שינה וחלומות אצל ילדים וכלבים

 

משך שינת החלומות ותזמונה:

 

הצורך בכמות השינה משתנה מחברה לחברה. ילידם באיטליה ישנים פחות  וגם חולמים פחות, הם הולכים לישון מאוחר יותר וקמים מוקדם יותר בהשוואה לילידם בארה"ב שישנים יותר וחולמים יותר. באופן כללי הרגלי השינה של ילדים באיטליה פחות קבועים ומסודרים, אולי בשל העובדה שהם שותפים יותר לפעילויות החברתיות של הסביבה המבוגרת, ובמקרים רבים נרדמים בחברת המבוגרים לפני שמשכיבים אותם לישון.

לעומתם, ילדים בהולנד ישנים בממוצע יותר וגם חולמים יותר מאשר בארה"ב, כאשר הם הולכים לישון מוקדם יותר. ההבדל פוחת עם ההתבגרות. ניתן להבין הבדל זה על רקע החשיבות התרבותית הרבה שמייחסים ההולנדים לגורמים כמו מנוחה וסדר יום קבוע.

קיימים הבדלים בין תרבותיים גם בפיזור השינה והחלומות במהלך היממה. כך למשל, בני המיעוטים נוטים ללכת לישון מאוחר יותר, קמים מאוחר יותר וישנים יותר במהלך היום, בהשוואה לילדים לבנים. הם גם נוטים להאריך את שנתם יותר במהלך סופי השבוע לעומת ימי חול. הנטייה לישון ביום לא קושרה לצרכים שונים של כמות השינה, אלא קשורה לנורמות משפחתיות ותרבותיות, ולמידה שבה הייתה נטייה זו מקובלת ורצויה בסביבה. עם זאת, לא ניתן להכליל בשלב זה (עקב מיעוט מחקרים בנושא) את האפשרות כי קיימים הבדלים גנטיים במנגנונים הומיאוסטטיים המווסתים את מחזורי השינה החלומות והערות. אתר שפותר שינה וחלומות שבו יש עוד חומר בנושא.

עיר ישנה בלילה

טקסי השכבה, חלומות ושינה:

 

מקובל להכין את הילד לשינה באמצעות טקסי שינה ולסמן את המעבר מיום ללילה באמצעות קביעת שעת השכבה. גם כאן, ישנם הבדלים תרבותיים. כך למשל, הגרמנים נוטים להקפיד בשלב ההשכבה לשמור על מרחק פיזי מהילד ומעדיפים להרגיעו באמצעות דיבור או שירה, וזאת מתוך אמונה כי על הילד ללמוד להסתדר בכוחות עצמו. בחברות שבהן המעבר מערות לשינה הוא גמיש וזורם יותר, כלומר זמני השינה נוטים להיות פחות קבועים ואינם מסומנים בטקסים, קיימות פחות בעיות השכבה (כמו בחברות מסורתיות). כמו כן נמצא כי הורים באיטליה מאמינים שילדיהם ישנים לפי הכמות שהם זקוקים לה, בהשוואה לאימהות אמריקאיות המביעות דאגה רבה יותר בשאלת כמות השינה הדרושה לילד.

סידור שינה – שינה נפרדת ושינה משותפת. בתרבות המערב ילדים ישנים בנפרד מהוריהם, ואילו ברוב תרבויות העולם, ממשיכים הילדים לישון עם הוריהם באותו חדר או באותה מיטה, שם רואים את השינה בנפרד כהזנחת הילד. פיתוח אינדיבידואליות ועצמאות אצל הילד הם ערכים מבורכים בתרבות המערב, בעוד קולקטיביות ותלות הם ערכי התרבות המועדפים ביפן. נמצא, שתינוקות שישנו במיטה נפרדת מהוריהם בכו בלילה פחות מתינוקות שישנו בשינה משותפת, היות והם לומדים להרגיע את עצמם יותר מאשר אותם תינוקות.

תופעה נוספת הקשורה לסוגיית השינה המשותפת היא השימוש השונה שעושים ילדים בתרבויות שונות בעזרי שינה (חפצי מעבר). ילדים בתרבויות מערביות שבהן מקובל לישון בנפרד, נוטים להשתמש יותר בחפצים אלה (מוצצים, בובות פרווה, שמיכות), מאשר ילדים הישנים בחברת מבוגרים.